תגיות

, , , , , , ,

הוא רוצה סיפור. הוא רוצה תחרות. הוא רוצה שאשאל אותו חידות. הוא רוצה לתת לי יד. הוא צמא. וחם לי. כל כך חם לי

ילד אוכל ארטיק

אלוהים, כמה חם

בשתיים בצהריים אני אוסף את הדרדס מהקייטנה. בחוץ חם. כל כך חם שאני מקווה שאיראן תתקדם כבר עם הפצצה הארורה שלה ותסיים את הסיפור הזה. הדרדס יוצא מהגן. אני שואל אותו אם אפשר לקבל חיבוק. הוא שואל אותי מה הבאתי לו. אני אומר לו שתפוח. הוא לא רוצה תפוח. הוא רוצה ארטיק.

הוא רוצה לתת לי יד. הוא לא רוצה לתת לי יד. הוא רוצה לקפוץ. הוא רוצה לרוץ. אנחנו מתחילים ללכת הביתה. הוא רוצה סיפור. הוא רוצה תחרות. הוא רוצה שנשחק תופסת. הוא רוצה שאשאל אותו חידות. הוא רוצה לתת לי יד. הוא צמא. וחם לי. יש לי זיעה על העיניים ואני עוד שנייה מת פה. הוא נוזף בי שהיד שלי דביקה. הוא רוצה לתת לי יד. היא עדיין דביקה.

>>>אפס בסמכות הורית
>>>רוצה צריך מסכים

אנחנו מגיעים הביתה. הוא רוצה לעשות תחרות במדרגות. אני אומר לו שאין לי כוח. הוא אומר לי "טוב, אז בוא נעשה תחרות. למקומות, היכון, צא". אני עושה איתו תחרות במדרגות. אני רץ מאחוריו ומשגיח שלא ייפול אחורה. אנחנו מסיימים לטפס. אני נוזל את החיים שלי. הוא אומר לי "נה נה בננה, שוקולד בננה. הגעתי לפניך".

אנחנו נכנסים הביתה. הוא רוצה לשחק. אני אומר לו שאין זמן לשחק. הוא רוצה לשחק רק קצת. אנחנו משחקים רק קצת. הוא מתקלח. אני אומר לו שצריך לאכול. הוא לא רוצה לאכול. הוא אוכל. הוא נח. אנחנו יוצאים לחוג קפואירה. וחם. הוא רוצה סיפור. אני מספר לו סיפור. הוא עוצר בדרך לטפס על עצים. הוא רוצה שאמשיך את הסיפור. אני ממשיך. אנחנו מגיעים לקפואירה. הוא אומר לי שהסיפור לא היה מעניין. הוא רוצה סיפור אחר. אני אומר לו שזובי. הוא שואל מה זה זובי. אני אומר לו שייכנס לחוג כי המדריכה מחכה.

הוא יוצא מהחוג. הוא רוצה שנשחק תופסת. אני אומר לו שכפרה על החיים היפים האלה שלו, אבל די. חם לי. שייתן לי קצת הפסקה. הוא מבטיח שנשחק רק פעם אחת וזהו. הוא רוצה סיפור. הוא רוצה לטפס על סלעים. הוא רוצה מים. הוא רוצה שאתן לו יד. אני נותן לו יד. הוא אומר שהיד שלי לא נעימה. אני אומר לו שנשחק תופסת. הוא רץ. אני רץ אחריו. הוא אומר לי שנשחק שוב. אני אומר לו שהוא הבטיח רק פעם אחת. הוא אומר לי שעוד פעם אחת ודי. אני רודף אחריו עוד שש פעמים.

הוא אומר לי שהוא עייף. אני אומר לו שגם אני. הוא אומר לי שכואבות לו הרגליים. אני בוכה עכשיו. גבר בן 33 בוכה. וחם לי. כל כך חם לי. אני מרים אותו.

אנחנו מגיעים הביתה. כבר לא כואבות לו הרגליים. הוא רוצה שנתחרה במדרגות. אני אומר לו שיאללה, בוא נתחרה. עוד רגע מגיעים הביתה ואתה עובר להיות הילד של אימא שלך. הוא מתחיל לטפס. אני רץ מאחוריו במדרגות ומשגיח שלא ייפול אחורה. אנחנו מסיימים את המדרגות. אני נוזל את החיים שלי. הוא אומר לי "נה נה בננה, שוקולד בננה. הגעתי לפניך". אני זוכר שכבר חוויתי את זה היום.

וחם.

  ***

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.