תגיות

, , , , , , ,

ארוחה בשלוש וחצי בבוקר, דיון על דייגו ועל זהירות בדרכים, ילד חופר, אבא עייף וכישלון מהדהד. זה היה הלילה שהיה

ארוחת לילה לא מתוכננת. הדרדס מבלבל את המוח

שלוש וחצי בבוקר

בשלוש וחצי לפנות בוקר הדרדס קורא לי מהמיטה, ואומר שהוא רעב. אני אומר לו שלא אוכלים בשעות כאלה. הוא אומר שהוא רעב.

אני מציע לו לשתות מים. הוא רוצה כריך עם קוטג׳. אני מכין לו כריך עם קוטג׳. הוא רוצה גם גבינה צהובה. אני אומר לו שמה שהכנתי לו זה מספיק, ושבכלל, לא אמורים לאכול בשעה כזו. הוא כבר לא רוצה גבינה צהובה.

הוא מספר לי מה הוא למד בזהירות בדרכים בגן. אני אומר לו ששלוש וחצי בבוקר. הוא מספר לי מה הוא למד בתוכנית של דייגו. אני אומר לו שדייגו יכול לקפוץ לי. הוא שואל ״מה?״ אני אומר לו שכלום. הוא אומר שכלום זו לא תשובה. אני אומר לו שיסיים את הכריך שלו.

>>>רוצה, צריך, מסכים

הוא מסיים את הכריך שלו. הוא צריך עזרה לעשות פיפי. בעצם, הוא לא צריך עזרה. אני אומר לו שייכנס כבר למיטה ושהוא אכל לי את הראש. הוא אומר לי שאני מדבר הרבה. אני אומר לו שייכנס כבר למיטה. הוא נכנס כבר למיטה. אני מבקש שייתן לי חיבוק. הוא לא רוצה לתת לי חיבוק. אני מכסה אותו והולך לישון.

הוא קורא לי. אני חוזר לחדר שלו. הוא צמא, הוא רוצה גם סיפור. אני אומר לו שארבע בבוקר ובחייאת ילד, לך כבר לישון. הוא רוצה שאכסה אותו, גם את הרגליים. רגע, הוא רוצה גם חיבוק. ולך כבר לישון אבא, הוא אומר לי. אתה נראה עייף.

  ***

<

p style="text-align:center;">אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.