תגיות

, , , , , , , , ,

ההתלבטות בין ארטיק שוקולד לבין פרי או ירק: כמה אהבה אפשר להכניס לקולרבי?

ילד אוכל ארטיק

ככה אני מראה אהבה. הדרדס אוכל ארטיק

ברגע שאנחנו נכנסים לסופרמרקט אני נרגע. בחוץ שרב. אני נוזל את עצמי לתוך הנעליים ומקלל את הלחות האיומה של אזור המרכז. המזגן משיב לי את שמחת החיים ובשנייה אחת אני מסתחבק עם הדרדס וקונה לו ארטיק שוקולד כדי שגם הוא יהיה מבסוט. "תאכל, נשמה שלי", אני מאיץ בו בביטחון ושואב על הדרך רוגלעך תעשייתי. אין, חגיגה. בחוץ אנשים מבקשים מאלוהים שייקח אותם בחום הזה, ואצלנו, במזגן, שוברים דיאטות.

חצי שעה מאוחר יותר, כשנכנסנו הביתה, כבר הייתי פחות גאה בהורות הפתוחה שלי. ארטיק סתם ככה, באמצע היום, הוא ביטול של לא מעט החלטות שהתקבלו בכובד ראש, בקבינט שכולל אותי ואת אימא של אופק. במבט מושפל אני מודה בפניה שאישרתי לילד לאכול ג'אנק פוד ללא דיון מוקדם, ומזועזע לראות אותה מחייכת אליי בהבנה. "איזה יופי", היא אומרת לי. "חשבתי שרק אני בוגדת בעקרונות שלנו".

אבהות, ואולי גם הורות באופן כללי (אני נזהר לדבר בשם אימהות), היא נקיפת מצפון אחת ארוכה שמתחילה ברגע הלידה ומסתיימת, כנראה, עם האלצהיימר או המוות. החוקים נקבעים כדי לגדל ילד בריא, מחונך, מנומס ומאושר, אבל מתמוססים במהירות מול אקסטזות אהבה חסרות היגיון. "הוא אפילו לא ביקש שאקנה לו משהו", אני מספר לאימא של אופק בחשש מסוים. "סתם רציתי להראות לו שאני אוהב אותו". היא לא כועסת. מסתבר שגם גם היא מעגלת פינות כשאני לא בסביבה.

יכולתי כמובן לקנות לו פרי או ירק. כי הרי אין כמו תפוח עסיסי לשמח לבו של ילד. אבל אהבה מגיעה עם מנה גדולה של שוקולד. כמה רגש כבר אפשר להכניס לעגבנייה או לקולרבי?

הארטיקים, העוגות והעוגיות הם חלק מתהליך רחב יותר של ההתבגרות שלנו. אם עד לא מזמן תפקדנו על תקן של הורים מגדלים, מעכשיו אנחנו הורים מחנכים. הורים מגדלים מתעסקים בלהחליף חיתול, להאכיל, לקלח ולהלביש. הם מלמדים את הילד איך גועה פרה ואיך נובח כלב ומקנחים לו את האף כשהוא מנוזל.

הורים מחנכים מסבירים שזה לא יפה להכות, שאוכל זה לא משחק, שאומרים תודה כשמקבלים מתנה ושאסור לטפס על הספה עם נעליים. הורים מחנכים מתעקשים שהילד ילך לישון בשעה שנקבעה מראש, כדי להרגיל אותו לשגרה. הם מסרבים להיכנע לבכי, כי "מה זה ילמד אותו?" הורים מחנכים צריכים להיות חזקים, אמיצים, קרי רוח וסמכותיים. הורים מחנכים צריכים לקבוע גבולות.

בשורה התחתונה: הורים מחנכים לא יכולים לתת לילד שלהם ארטיק סתם ככה כדי להראות לו שהם אוהבים אותו. אבל פייר, למי יש כוח לחנך כשכל כך חם בחוץ?

אהבתם את הפוסט? יש עוד הרבה כאלה:

הכניסו את כתובת האימייל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על פוסטים חדשים במייל.